LOGO

האם מכונית חשמלית פולטת קרינה?

בעשור האחרון המכוניות החשמליות הפכו מנישה ניסיונית למציאות יומיומית על כבישי ישראל. רכב חשמלי כבר אינו “עתיד רחוק” אלא פתרון תחבורה מיידי ומבוקש שמציע חיסכון משמעותי בעלויות, חוויית נסיעה חלקה וחיבור לאג’נדה סביבתית ברורה. עם זאת, דווקא לצד כל היתרונות, קיימת שאלה אחת שממשיכה ללוות נהגים חדשים וותיקים כאחד: האם מכונית חשמלית פולטת קרינה, ועד כמה הקרינה הזו משפיעה על הנהג והנוסעים?

זהו אחד הנושאים שבהם צצים מיתוסים, חצאי אמיתות ולעיתים גם חששות שנובעים מחוסר היכרות טכנולוגית. כדי להבין את התמונה המלאה צריך להיכנס לעומק הדברים: מהי בכלל הקרינה שמדברים עליה, מאיפה היא מגיעה, האם היא שונה מקרינה של טלפון נייד, ואילו בדיקות נעשו בישראל ובעולם.

המידע שלפניך מבוסס על מחקר מעמיק, בדיקות מדידה שנעשו בישראל ומידע מקצועי ועדכני בלבד – בצורה ניטרלית, מדויקת וללא הפחדות מיותרות.

מהי הקרינה שמכוניות חשמליות עלולות לייצר?

הקרינה שמדברים עליה אינה “קרינה רדיואקטיבית” אלא שדות אלקטרומגנטיים (EMF). אלו נוצרים בכל מערכת חשמלית – החל ממטענים ביתיים ועד למנועים תעשייתיים.
במכונית חשמלית קיימים כמה מקורות מרכזיים לשדות כאלה:

הסוללה הראשית

הסוללה היא הלב של הרכב. היא בנויה ממאות או אלפי תאי ליתיום ומעבירה זרם גבוה למנוע. למרות העוצמה הגבוהה, המבנה שלה מבודד ומוסך כך שהשדה האלקטרומגנטי כמעט ואינו “בורח” לתא הנוסעים.

המנוע החשמלי

המנוע פועל באמצעות שדות מגנטיים שמייצרים תנועה סיבובית. זהו תהליך טבעי בכל מנוע חשמלי – גם במאוורר ביתי. ברכבים מודרניים קיימת מעטפת מתכתית שמפחיתה את השפעת השדה כלפי חוץ.

כבלי המתח הגבוה

הכבלים המוליכים את האנרגיה מהממירים למנוע ולהפך מוסתרים מתחת לרצפה ובתעלות סגורות. ברוב הדגמים יש שכבת בידוד כפולה שמונעת זליגת שדות אלקטרומגנטיים.

מה מראים המחקרים בישראל ובעולם?

הנקודה המשמעותית ביותר: עד היום לא נמצא מחקר שקבע כי מכונית חשמלית מסוכנת מבחינת קרינה.
להבדיל, מרבית המחקרים בודקים האם הקרינה ברכבים האלו עולה על המלצות ארגון הבריאות העולמי (WHO) או הנחיות ICNIRP – הגוף הבינלאומי שקובע תקני חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים.

התוצאות ברורות:

ישראל – מדידות רשמיות במספר דגמים

בשנים האחרונות נעשו מדידות בכמה דגמים נפוצים בישראל כמו טסלה (Tesla), ג'ילי (Geely), BYD ואחרים. ברוב המקרים נמדדו רמות נמוכות משמעותית מהתקן – לעיתים אף נמוכות מהרמות הנמדדות במערכות חשמל ביתיות.

במיוחד באזורי הנהג והנוסעים התקבלו ערכים שנמצאים רחוק מתחת לסף החשיפה המותר, לעיתים פי 20–50 במרחק משמעותי מהסף.

אירופה – תקינה מחמירה

האיחוד האירופי מחייב כל יצרן להוכיח שהרכב עומד בתקן CE שמגביל קרינה. רכבים שלא עומדים בדרישות – לא מאושרים כלל למכירה.

ארצות הברית – בדיקות NHTSA

רשות הבטיחות האמריקאית בודקת את מערכות החשמל בכל רכב חדש, כולל רמות שדה מגנטי בזמן האצה, טעינה ונסיעה. גם שם – התוצאות בעקבות תקני ייחוס מחמירים מאוד.

האם הקרינה במכונית חשמלית גבוהה מקרינה במכונית בנזין?

זו נקודה שמפתיעה רבים: גם ברכב בנזין קיימת קרינה אלקטרומגנטית.
למעשה, האלטרנטור, הסטרטר, מערכת ההצתה והמחשב המרכזי (ECU) יוצרים שדות מגנטיים שלרוב אף גבוהים יותר בהשוואה לשדות ברכבים חשמליים.

הסיבה פשוטה: במכוניות חשמליות המערכות מתוכננות מראש לעבודה במתחים גבוהים ולכן מיועדות להפחתת קרינה. במכוניות בנזין המנוע מכני ולכן הבידוד סביב המערכות האלקטרוניות לעיתים פחות מתקדם.

האם יש נקודות ברכב החשמלי שבהן נמדדת קרינה גבוהה יותר?

הנתונים מצביעים על מספר אזורים שבהם רמות השדה מעט גבוהות יותר – ועדיין בטווח התקן:

אזור הרגליים הקדמיות

מתחת לרצפה עוברים כבלי מתח גבוה. ברוב הרכבים המדידה שם מעט גבוהה יותר – אך עדיין נמוכה בהרבה מהסף המותר.

תא המטען (במקרים שהסוללה אחורית)

לפעמים סף הקרינה מעט גבוה יותר סמוך לחיבורי הסוללה, אך לא ברמת סיכון.

בזמן טעינה מהירה

בעת טעינה מהירה (DC) נוצר זרם גבוה מאוד. עם זאת, הקרינה נמדדת בעיקר ליד המטען עצמו – לא בתוך הרכב.

האם הקרינה משתנה בזמן נהיגה?

בהחלט. שדות חשמליים ומגנטיים ברכב משתנים בהתאם לעומס המערכת:

האצה חזקה

בעת לחיצה חזקה על הדוושה הסוללה דוחפת זרם גבוה למנוע. המדידות מראות עלייה רגעית – אך מינורית.

נסיעה קבועה

הרמות יציבות ונמוכות מאוד, לעיתים כמעט אפסיות.

בלימה רגנרטיבית

כאשר המנוע מייצר חשמל בחזרה לסוללה יש שינוי בשדה המגנטי, אך גם כאן מדובר בערכים נמוכים משמעותית מהתקן.

האם יש חשש לילדים ותינוקות?

אחת השאלות המרכזיות שמעסיקות הורים. על פי הממצאים:

למה נהגים בישראל עדיין חוששים מקרינה ברכבים חשמליים?

קיימים כמה גורמים:

מיתוסים שמגיעים מעולם הטלפונים הסלולריים

אנשים נוטים לשייך כל “קרינה” לסכנות של אנטנות סלולריות – למרות שמדובר בעוצמות ושדות מסוג אחר לחלוטין.

הסוללה הגדולה גורמת לאשליה של "כוח חשמלי"

למרות גודל הסוללה, היא מבודדת יותר ממכשירי חשמל ביתיים.

מידע חלקי שמופץ ברשת

פוסטים ברשתות החברתיות לפעמים מבוססים על בדיקות לא מקצועיות או מכשירי מדידה לא תקניים.

איך ניתן לבדוק קרינה ברכב חשמלי באופן עצמאי?

למי שמעוניין לוודא בעצמו – יש אפשרות. חשוב לעשות זאת נכון:

שימוש במד מכויל ולא מוצר חובבני

מכשירים זולים מודדים כל שינוי בשדה מגנטי – לעיתים ללא דיוק בסיסי.
מד מקצועי (EMF Meter בתקן IEC) ייתן תוצאה אמינה בלבד.

ביצוע מדידה במספר אזורים

המדידה הנכונה – בטווח של 1–80 הרץ

זהו טווח השדות שמופיע במערכות חשמליות ברכב.

המלצות מעשיות אם בכל זאת רוצים להפחית חשיפה

רכבים חשמליים אכן מייצרים שדות אלקטרומגנטיים – כמו כמעט כל מכשיר חשמלי בסביבתנו. עם זאת, רמות הקרינה שנמדדו ברכבים אלו בישראל ובעולם נמוכות משמעותית מהתקנים, ולעיתים אף נמוכות יותר מרכבי בנזין.
אין עדויות או מחקרים שמראים סיכון בריאותי, וכל מדידה מקצועית מוכיחה כי מדובר ברמת חשיפה נמוכה במיוחד.

למרות שהערכים נמוכים ואין סכנה, יש כמה פעולות שמי שמרגיש יותר נוח יכול לבצע:

שמירה על ריחוק מהמטען בזמן טעינה מהירה

הקרינה הגבוהה ביותר היא ליד העמדה עצמה – לא בתוך הרכב.

בחירת רכב עם סוללה תחתית (Floor Battery)

רוב הדגמים החדשים מגיעים עם מיקום זה, שמרחיק את השדה מהנוסעים.

הימנעות מהוספת אביזרים לא מקוריים

כבלים, דיבוריות חיצוניות וממירים שאינם חלק מהרכב עלולים לייצר שדות מיותרים.

האם מכוניות חשמליות עתידיות יהיו בעלות קרינה נמוכה אף יותר?

בהחלט. היצרנים משקיעים מאמצים גדולים להקטנת שדות אלקטרומגנטיים:

ברוב הדגמים החדשים כבר רואים ירידה משמעותית במדידות לעומת דגמים בני שנתיים בלבד.

מיקום ודרכי הגעה לבדיקות קרינה בישראל

מי שמעוניין לבצע מדידת EMF מקצועית לרכב יכול לפנות למכוני בדיקה פרטיים ולטכנאים מוסמכים הנמצאים באזורי המרכז, השרון וחיפה. הבדיקה מתבצעת בחניון פתוח או סגור, בדרך כלל נמשכת בין 15 ל-30 דקות וכוללת תוצאות מפורטות עם השוואה לתקן הישראלי והבינלאומי. חלק מהחברות מאפשרות הגעה עד בית הלקוח בתיאום מראש.

תוייג , , , , , , , ,