כמה מרוויח ראש ממשלה ביבי בחודש בתפקיד רה"מ?

כמה מרוויח ראש ממשלה בישראל בחודש – המספרים האמיתיים מאחורי התפקיד החזק במדינה

השאלה כמה מרוויח ראש ממשלה בישראל חוזרת כמעט בכל דיון ציבורי על פוליטיקה, יוקר מחיה ואמון במערכת השלטונית. בניגוד למה שנהוג לחשוב, התשובה אינה מסתכמת במספר אחד פשוט. השכר החודשי הוא רק שכבה אחת במערכת מורכבת הכוללת תנאים נלווים, הטבות עקיפות, הסדרי אבטחה, מגורים, החזרים, פנסיה עתידית ומשמעויות כלכליות שאינן מופיעות בתלוש השכר.

כאשר מדברים על ראש ממשלה מכהן כמו בנימין נתניהו, חשוב להבחין בין שכר רשמי ברוטו, שכר נטו בפועל, לבין העלות הכוללת למדינה של החזקת המשרה. ההבדלים הללו הם בדיוק מה שיוצר בלבול ציבורי, שמועות, ולעיתים גם כעס.

השכר הרשמי של ראש ממשלת ישראל – כמה נכנס לתלוש

שכרו החודשי של ראש ממשלת ישראל נקבע בחוק, והוא צמוד למנגנון עדכון הדומה לזה של שרים וחברי כנסת, אך ברף הגבוה ביותר. נכון לשנים האחרונות, שכר הברוטו החודשי של ראש ממשלה נע בטווח של כ-56,000 עד 60,000 ש"ח ברוטו לחודש.

זהו שכר קבוע, ללא בונוסים, ללא תגמול לפי ביצועים, וללא תוספות בגין ותק מעבר למה שהחוק קובע. לאחר ניכויי מס, ביטוח לאומי והפרשות סוציאליות, השכר נטו נמוך משמעותית, אך עדיין גבוה ביחס לשכר הממוצע במשק.

חשוב להדגיש: ראש ממשלה אינו יכול להחזיק במקביל בעיסוק פרטי או בעבודה נוספת. השכר הזה הוא ההכנסה הרשמית היחידה בתקופת הכהונה.

למה השכר נראה גבוה אבל לא חריג בקנה מידה ניהולי

כאשר בוחנים את השכר של ראש ממשלה בהשוואה למנכ"לים בכירים במשק הישראלי, במיוחד בתחומי ההייטק, הביטוח, הבנקאות והתעשייה הביטחונית, הפער דווקא פועל לרעת ראש הממשלה. מנהלים בכירים רבים משתכרים פי שניים ואף פי שלושה.

עם זאת, בניגוד למגזר הפרטי, תפקיד ראש הממשלה כולל חשיפה ציבורית מוחלטת, זמינות כמעט 24/7, אחריות ביטחונית, מדינית וכלכלית, ולחץ ציבורי מתמשך שאין לו מקבילה אזרחית אמיתית.

מכאן נוצר הפער התודעתי: הציבור משווה את השכר לחיי היומיום שלו, ולא לשוק הניהולי הבכיר.

התנאים הנלווים – כאן נמצא הכסף הגדול באמת

מעבר לשכר החודשי, ראש ממשלת ישראל זכאי לשורת תנאים נלווים שמקטינים באופן משמעותי את הוצאות המחיה האישיות שלו. בין היתר:

• מגורים במעון הרשמי בירושלים (Jerusalem) או מימון אבטחה מלאה במעון פרטי

• אבטחה צמודה 24 שעות ביממה

• רכב שרד, נהג, וליווי ביטחוני

• צוות לשכה רחב, יועצים, ועוזרים

• החזרי הוצאות ייצוג, תקשורת ונסיעות

כל אחד מהמרכיבים הללו אינו נחשב "שכר", אך יש לו ערך כלכלי משמעותי. בפועל, הוצאות בסיסיות כמו דיור, תחבורה ואבטחה אינן חלות כלל על ראש הממשלה.

נטו מול ברוטו – למה הציבור כמעט אף פעם לא רואה את התמונה המלאה

כאשר מדברים על שכר, הציבור נחשף לרוב לנתון הברוטו. בפועל, הנטו של ראש ממשלה לאחר מסים יכול לעמוד על כ-30,000 עד 35,000 ש"ח בחודש, תלוי במצב האישי ובנקודות זיכוי.

אך כאן בדיוק נכנס האלמנט המטעה: בעוד אזרח רגיל משלם מתוך הנטו שלו שכר דירה, רכב, ביטוחים ואבטחה, ראש הממשלה אינו נושא בהוצאות אלו כלל. לכן, רמת החיים בפועל גבוהה יותר ממה שמשתקף בתלוש.

השוואה לשכר השרים וחברי הכנסת

לשם פרופורציה, שכרו של שר בממשלה עומד על כ-50,000 ש"ח ברוטו לחודש, בעוד שכרו של חבר כנסת נע סביב 45,000 ש"ח ברוטו. כלומר, הפער בין ראש ממשלה לשר אינו דרמטי כפי שנהוג לחשוב.

עם זאת, ההבדל המרכזי אינו בגובה השכר אלא בהיקף התנאים הנלווים, האחריות והחשיפה הציבורית.

פנסיה והיום שאחרי – מה קורה כלכלית לאחר סיום הכהונה

בעבר נהנו ראשי ממשלה מפנסיה תקציבית מלאה, אך כיום גם ראש ממשלה כפוף להסדר פנסיה צוברת. ההפרשות נגזרות מהשכר הגבוה, ולכן גם הפנסיה העתידית צפויה להיות גבוהה ביחס לאזרח הממוצע.

עם זאת, אין מדובר ב"פנסיית זהב" כפי שנהוג היה בעבר. בנוסף, ראשי ממשלה לשעבר זכאים להטבות מסוימות גם לאחר הפרישה, בעיקר בתחום האבטחה, בהתאם להערכת סיכון ביטחונית.

למה הנושא תמיד מעורר סערה ציבורית

הדיון בשכר ראש הממשלה אינו כלכלי בלבד. הוא רגשי, ערכי ופוליטי. כאשר יוקר המחיה עולה, שכר הדירה מתייקר והשירותים הציבוריים נשחקים, כל דיווח על שכר בכירים נתפס כהתנתקות מהמציאות.

השכר הופך לסמל לאמון או לחוסר אמון במערכת. לא המספר עצמו הוא שמכעיס, אלא התחושה שהאחריות אינה תמיד מתורגמת לתוצאות בשטח.

מי קובע את השכר ואיך הוא מתעדכן

שכר ראש הממשלה אינו נקבע בהחלטה אישית או פוליטית נקודתית. הוא מוצמד למנגנון חוקי הקשור לשכר הממוצע במשק ולעדכונים רוחביים במגזר הציבורי הבכיר.

עם זאת, עצם העובדה שהעדכונים מתבצעים כמעט אוטומטית, ללא דיון ציבורי נרחב, יוצרת תחושת ניתוק ושקיפות חלקית בלבד.

העלות האמיתית למדינה – הרבה מעבר למשכורת

כאשר בוחנים את העלות הכוללת של תפקיד ראש הממשלה למדינה, הכוללת שכר, אבטחה, לוגיסטיקה, נסיעות וצוותים, מדובר בעלות שנתית של מיליוני שקלים. זו אינה ביקורת אלא עובדה ניהולית: כך נראה תפעול של ראש מדינה בעולם מודרני.

השאלה האמיתית אינה כמה זה עולה, אלא האם הציבור מרגיש שהוא מקבל תמורה ראויה להשקעה הזו.